***מדריך לבעלי חתולים מתחילים.***

 

קודם כל – גור חתולים וחתול בוגר זה לא בדיוק אותו דבר. המדריך להלן יתרכז במה שצריך לגידול חתולים באופן כללי. בין אם זה חתול אחד שחי רוב הזמן בחצר ונכנס אליכם הביתה רק לפעמים להגיד שלום ובין אם אלו חבורת חתולים בדירה מצופפת בקומה עליונה, יש דברים שבבית עם חתולים צריך שיהיו. כדי שהחתולים ירגישו בנוח והבעלים ירגישו בנוח.

אז מה צריך?

קודם כל – ארגז חול – ארגז חול משמש לחתולים לעשיית צרכים, נשמע מצחיק למי שלא מכיר, אבל חתולים מטבעם אוהבים (בדרך כלל) לקבור את הפרשותיהם באדמה. אפשר להשתמש בעיקרון בכל סוג חול, אבל ברוב החנויות יש חול מיוחד שמתגבש סביב ההפרשות, מה שהופך את ניקוי ארגז החול של החברים המייללים שלנו לקל הרבה יותר. עם כף מסננת כזו שבדרך כלל קונים עם הארגז, מוציאים את הגללים וגושי החול הספוגים בשתן והופ -יש לנו ארגז חול חדש.

כן, גם אני שמעתי אגדות על חתולים שלמדו לעשות צרכים בשירותים של בני אדם וגם למדו להוריד את המים, אבל אל תבנו על זה! סביר יותר שהחתולון שלכם ימצא עציץ עם מעט אדמה, או ינסה לעשות צרכים בערמת כביסה או צעצועים שהוא במחשבתו החתולית מצא מספיק דומים לחול. ועוד ינסה להסתיר את הצרכים, לא בגלל שהוא יודע שהוא עשה משהו לא בסדר! ככה זה חתולים. בגלל זה קוראים לחתול חתול. הוא מחתל את צרכיו. בכל אופן, ההסבר המדעי אומר שמכיוון שחתול הוא חיה טורפת, צייד טבעי, הוא מעדיף לא להסגיר את המיקום של עצמו על פי ריח ההפרשות ולכן בדרך כלל יעדיף לקבור ככל האפשר את השתן והצואה שלו.

טוב, מכירים את זה שלא מרגישים ממש בבית עד שלא נוח באמת להיכנס לשירותים? אז את הפינה הזו סגרנו.

 

עכשיו - צלוחית מים.

כמה שיותר טרי יותר טוב.

חתולים רגישים לריחות (אבל מאוד), צלחת נקיה בגובה שאליו החתולי יוכל להגיע תספיק בהחלט. רק שימו לב שגם אם אנחנו לא מריחים, יכול להישאר ריח של סבון על הצלוחית ואז לעבור למים. שימו לב שאתם מנגבים היטב את הצלחת משאריות סבון או ריחות אחרים עם מגבת נייר. ואז הגישו לחתול. באופן כללי, מומלץ לשטוף את הצלחות של החתולים ללא סבון ובאמצעות הידיים, מה שגם מוריד את החידקים והעובש שאוהבים להצטרף לצלוחית המים (לפעמים תוך פחות מיממה) – וגם משאיר טיפה ריח שלנו על כלי המים או האוכל... אבל לא כל אחד אוהב לגעת ממש בכלי ורובנו מעדיפים לנקות עם סבון, לכן רק שימו לב טוב שאתם מורידים את הסבון מהכלי, אבל לחלוטין. כל שארית תפריע לחתול לשתות, כמו ריח של דלק בכוס מים.

יש להשאיר לחתול מים בכל זמן. ולא למנוע ממנו גישה אליהם. זה עלול לבאס חתול מאוד מאוד מאוד. אבל מאוד...

אם אפשר וזה לא יוצר בלגן, צרו כמה נקודות שתייה לחתול. וחדשו אותם פעם ביום לכל הפחות.

אגב, יש חתולים שינסו לשתות מכוס המים שלכם, זה משעשע, אבל מומלץ לגעור בהם ולא להרשות להם. אפילו אם אתם בטוחים שאתם חסינים לכל, החיידקים הטבעיים של החתולים הם לא החיידקים הטבעיים שלנו, לא לשתות ולאכול מאותו כלי, אל תהיו חכמולוגים.

עוד חשוב לדעת, הרגלי שתיה של חתולים משתנים מזן לזן, יש כאלו ששותים פעם ביום המון. ויש כאלו שדומים יותר לנו ושותים כשהם צמאים. וכמובן, כל חתול כשלעצמו שונה, כמו שאין שני בני אדם זהים.

 

עכשיו, אוכל... מה כן ומה לא...

לא חלב! לא שמנת! לא מוצרי חלב! לא גבינה לבנה! לא!!!!!!! סמכו עלי. לא. למרות שהם משוגעים על זה, אין ספק בקהילה המדעית שזה לא עושה להם טוב. ומחוץ לקהילה המדעית אספר לכם בתור מי שהפר את הכלל הזה, כל פעם שנתתי לחתול אחד מהשלושה שלי משהו חלבי, שילמתי על זה בריחות לא נעימים בכלל בבית... לא שכנעתי אתכם כאן, אז אני נכנע כבר... בקיצ, מוצרי חלב לא עושים להם טוב ואפילו לא מומלצים כפרס. זה סוג של לתת לחתול שלך רעל, להימנע.

 

קודם כל, אל תסתבכו עם כלי לאוכל. זו יכולה להיות צלחת ישנה, או קופסת פלסטיק שהחלטתם לייעד למשימה, כל עוד הקופסא מספיק גדולה לבערך פעמיים ראש של חתול לפחות. ואם אפשר, שתהיה קצת מוגבהת מהרצפה. הם מעדיפים לאכול בגובה, כי בטבע, על העץ, פחות סיכוי שיגנבו לך את הטרף שעבדת עליו כל כך קשה כל היום.

אז מה ניתן להם לטרוף?

יש כל כך הרבה סוגי אוכל לחתולים... פשוט המון. אני החלפתי המון והגעתי לכמה מסקנות פשוטות. קודם כל חתולים הם כמו ילדים, לאו דווקא יעדיפו את מה שבריא להם, אלא מה שטעים להם. וכמו ילדים, גם אי אפשר ממש לשכנע אותם לאכול מה שטוב ועדיף להם, זה מהבחינה הווטרינרית תזונתית. קיבלתי המון הרצאות מבעלי חנויות מזון לחיות, על תוכן המזון ואחוזי הדגנים והבשר לעומת... בקיצור, הם מעדיפים אוכל טוב וטעים. איזה? נסו ותראו בעצמכם, כל חתול וההעדפות שלו, כמו בני אדם ממש... אבל! בתור ההורים שלהם, אני ממליץ לא להרגיל אותם דווקא לאוכל הכי זול בחנות, אלא באיזה רמה או שתיים מעל. וכן לקרוא מה התוכן, כי כל חתול יעדיף בעקביות דווקא משהו מסוים, לאו דווקא תמיד מאותה החברה. כלומר, אחד אוהב 25% בשר והשאר דגנים. והשני לא נוגע אלא בקופסאות אוכל רטוב, שזה יקר! וכל יום פותחים קופסא, לבחירתכם, אם אתם מסוגלים לעמוד בדרישות הכלכליות. לא לדחוף להם אוכל זול, כי בסוף מרוב רעב, הם פשוט יאכלו מה שיש, מה שבעצם מבשל לנו בעיות עיכול ובריאות לעוד כמה שנים או לפעמים שבועות וימים בלבד. רוב האוכל שבחנויות בשקים של 3 או 7 או 10 קילו, מספיק בריא כדי להעביר את השבוע. שימו לב, אם אתם מאכילים באוכל יבש בלבד, זה עלול לגרום ליובש במערכת העיכול, אם אפשר לגוון, יש כמה צורות. האחת, להרטיב את האוכל היבש, במעט מרק שנשאר לכם, עדיף בשרי כמובן. או באיזה רוטב, אפשר עם מעט שום, אבל לא לעשות את זה קבוע. כלומר פעם בהמון זמן, יש חתולים ששום עלול לעשות להם בעיות בכליות. אבל, שום בזרם הדם יכול גם להרחיק פרעושים. ובכל אופן, יש חתולים שלא יגעו בשום דבר עם שום ויש כאלה שתצטרכו לדאוג להרחיק ממאכלים עם שום. ובכלל, מומלץ להרגיל את החתול לא לעלות על השולחן ולא לאכול איתכם מהצלחת, אפילו שזה נורא נורא חמוד... אוכל לחתולים מותאם להם. של בני אדם, בקושי מותאם לנו. קחו בחשבון.

דבר חשוב לגבי האכלה. חתול בית ישתדל לא לגמור מהצלחת. הוא ישאיר אוכל לאחר כך. אז קודם כל לא לדאוג שהוא לא סיים את המנה, הם אוכלים עד לשובע בלבד ולא כמו כלבים שדואגים לנקות את הצלחת ועלולים להשמין מהר, חתולים נוהגים גם לאכול רק עד לשובע וגם אם אין להם מספיק בצלחת לדעתם, הם ישאירו לאחר כך וילכו לחפש השלמות במקום אחר, אז מה עושים? דואגים לצלוחית מלאה באוכל יבש בכל בוקר. צלוחית מלאה. לא מנה. אלא שלוש לפחות. ובהתאם למה שנשאר כל יום, תדעו כבר כמה בדיוק טוב לו לחתלתול. אבל לפחות בהתחלה, תהיו נדיבים ותנו מעבר למה שהוא מסוגל לאכול, אין מה לדאוג מהשמנה או אכילת יתר, אלא אם הבאתם עכשיו חתלתול מורעב, אז יש סכנה כזו, כמו כל חיה מורעבת, תנו מנות קטנות. אבל ביום יום, חשוב להשאיר עודף מזון יבש. זה נותן הרגשת ביטחון ולא ממש מלכלך או מושך חיות אחרות. עוד סיבה לתת להם מזון מהמפעל. אבל, יש לזכור, גם הם צריכים גיוון. וגם להם יש חוש טעם, מן הסתם מפותח משלנו. אז אם נשארו להם שאריות עוף או בשר, בלי יותר מדי רוטב או תבלינים, הם ישמחו לתוספת, עדיף בכלי נפרד, כדי שלא יתערבב וירטיב את האוכל היבש. וגם אם הרטבתם את האוכל היבש, את זה אל תשאירו יותר מיום. אם זה נרטב, זה כבר סוג של לכלוך בפני עצמו אחרי כמה שעות.

שוב, שטיפת כלי האוכל, חשוב. חשוב בעיקר להוציא כל ריח כימי של סבון אחר כך מהכלים. אולי נשמע מסובך, אבל אני משתמש פשוט במים חמים.

טוב, תתפלאו, אבל סיימתם. עכשיו החתול מרגיש בנוח. זה עוד לא אומר שאתם מצוידים או מוכנים לכל תרחיש, אבל כשיש סידור לשירותים, מים ואוכל, אפשר להכניס את החתול/ה המיועד/ת לבית.

 

ועכשיו, מה קורה? אוי, הוא נעלם! איפה הוא?! מה עושים?! תירגעו. לא עושים כלום. חתול הוא חיה סקרנית וחששנית, לא פראיירית ובסביבה חדשה, כמו נינג'ה, הם לפעמים פשוט ישתדלו להיעלם ולבחון את הסביבה החדשה דווקא בלילה או כשנדמה להם שאף אחד לא מסתכל. אז לרדוף אחריו לא יעזור. זה רק יגרום לחתול למצוקה ולצורך יותר גדול להתחבא. פשוט תנו להיות בבית, כאילו אתם כבר רגילים אליו מלפני מיליון שנה, תראו שזה עובד הכי טוב. תלוי באופי ובמה החתול כבר עבר בחיים, תוך 24 שעות הוא כבר מפסיק להתחבא. אם לא, אנחנו בבעיה בריאותית. חתולים מתחבאים כשהם חולים. שימו גבול פשוט של 24 שעות. אם הוא לא יצא מהמחבואים שלו. ובעיקר אם לא ראיתם סימנים בארגז החול. החתול במצוקה. נסו למצוא את המחבוא שלו ולדבר אליו בעדינות. לשלוח יד לידו, לראות איך הוא מגיב. אולי הוא רק זקוק לליטוף שיגרום לו להרגיש בבית. אבל אם עברה יותר מיממה והוא מסרב לצאת, טלפון דחוף לווטרינר, סיכוי קלוש שאני טועה ואל תקחו את הצ'אנס, אחרי 24 שעות החתול אמור לפחות לצאת לטיולים בלילה ולהשאיר כל מני סימנים, כמו להפיל משהו (כאילו בטעות) או סתם להגיד לכם שלום באמצע הלילה באיזה מיאו כשאתם קמים לשירותים. בכל אופן, התחלות תמיד קשות. הדרך הנכונה בדרך כלל עם חתולים, זה לתת להם להבין שהם כבר בבית. כלומר, לא לרדוף אחריהם או להציק להם. לתת להם למצוא את המקום שלהם. אז איך זה שלא דיברתי על מיטה לחתול? או על להכין להם איזו פינה? כי בדרך כלל זה לא עובד בכלל. חתולים ימצאו את הפינה או הפינות שלהם דווקא במקומות היותר מפתיעים בבית, כמו למשל, על המקרר, או על המחשב (מומלץ לגעור בהם מראש שלא יגעו במחשב, הפרווה לא כל כך עושה טוב למחשבים מבפנים, למרות שחתולים משוגעים על הרחש החלש שיוצא ממחשבים ובעיקר מלפטופים – ראו הוזהרתם). פינה של חתול יכולה להיות הכביסה שעוד לא קיפלתם, או הכביסה שהרגע קיפלתם. בדרך כלל בצבע שונה דרסטית מהפרווה של החתול. למה? ככה הם, הם קוראים לזה הומור. טוב, אבל ברצינות, עכשיו אתם צריכים להחליט מה נוח לכם ומה לא, תוך כדי זה שאתם לוקחים בחשבון שבהחלט עשוי להיווצר מצב שהחתול לא שם עליכם פס... אבל עדיף שתחליטו מראש איפה מותר ואיפה אסור לחתול להיות בבית. לי למשל לא הפריע חתולים על השולחן בזמן שאני אוכל. הם היו ממש מנומסים והתנהגו כמו עציץ פרחים על השולחן.  עד שהגיעה החתולה השלישית שהראתה לי מאיפה הדג משתין, או נכון יותר, כמה חתולה יכולה להיות מוכשרת בלצוד שאריות מצלחות, גם תוך כדי שאני עדיין אוכל. אז לה אסור לעלות בכלל על השולחן, כשלשניים האחרים עדיין מותר. אין ספק שנוצר בלבול והיה עדיף להימנע ממנו. אז יאללה, להחליט, כן או לא על השולחן? כן או לא על השיש במטבח? כן או לא על המיטה? או הספה? אז החלטתם? יופי. עכשיו תירגעו. אם החתול שלכם יחליט, אולי אולי הוא יכבד את הרצונות שלכם בנושאים האלה, אני ממליץ מראש להבין שאם הכנסתם חתול הביתה, הספות יקבלו שריטות בריפוד, לא יעזור בית דין. וככל שהפרווה יותר ארוכה ויפה, ככה תהיה לכם נשירה, גם במיטה, גם אם החלטתם והצלחתם לגרום לחתול לא לעלות עליה לעולם. ויש שיטות. ויש חומרים להרחיק אותם מרהיטים אהובים. וכן, עוזר בהחלט להביא להם מראש צעצועים לגירוד. ותשחקו איתם בעצמכם בידיים איזה שעה, כדי להשאיר עליהם ריח, כי אחרת יש סיכוי טוב שהחתול פשוט יתעלם מהצעצוע גירוד שהוצאתם עליו לא יודע כמה... בכל מקרה, חתול נוהג לחדד ציפורנים על הרהיטים, המשקופים ובכלל כל אזור שנראה לו נחמד לזה (לפעמים גם על הירך שלי כשהם מתפנקים, ככה דרך הג'ינס, כואב...). צריך ורצוי להעיר להם, הם מבינים. זה לאו דווקא אומר שהם יתחשבו ברצונכם בעניין. עדיף לדבר בתקיפות ובסוג של ברוגז מאשר לצעוק על החתול כשהוא עושה משהו רע, הם מבינים פחות את תוכן המילים שאתם אומרים, אבל מבינים טוב טוב את הרגש שלכם, אז נסו במקום להיות כעוסים, להיות מאוכזבים ונעלבים, זה יביא יותר תוצאות (לא רק עם חתולים אגב).

מה עוד?

נשאר רק לקחת לרופא. לא לוותר. אחרי שהרגשתם שהוא התאקלם לבית. כשאתם כבר מנקים צרכים כל יום בארגז חול בכמות די קבועה והאוכל והמים נעלמים בצורה די קבועה, וגם אם לא וכבר עבר שבוע נגיד, קדימה לווטרינר, זה לא משהו שכדאי לוותר עליו, לפחות לא בפעם הראשונה.

רוב הווטרינרים יוכלו להשאיל לכם ארגז לנשיאת החתול. רוב החתולים יתבאסו להיכנס לארגז כזה. אבל בעדינות ובנחישות אפשר להכניס כל חתול לארגז, אם הוא רק מספיק גדול. דברו איתם, הם מבינים, אם לא את השפה, את הטונים, תסבירו להם שזה משהו לטובתם וברוגע שכנעו אותם להיכנס לארגז (תוך עידוד פיזי מתון). אפשר להשאיר נגיד מעט טונה בארגז ולחכות שהם יכנסו ולסגור עליהם את הדלת, אבל זה דורש זמן, סבלנות ובעיקר משאיר טעם של קורבן ציד לחתול, שאמור להיות צייד, אז אישית, הייתי מוותר על השיטות האלו, אבל לי גם אין בעיה להישרט כשיש חתול קצת עקשן ואלים, אז... פשוט תעשו מה שעובד, חשוב להביא את החתול החדש לווטרינר, אתם לא יודעים מה יש לו. ואני לא מדבר על רעות חולות רגילות. פרעושים ומחלות קלות. ווטורינר טוב יכול להציל חיים בזיהוי מוקדם של אין ספור בעיות. וחוץ מזה, חיסונים. בעיקר אם אתם גרים בבית צמוד קרקע ויש אפשרות לחתולים לצאת. יש מחלות בחוץ ויש תולעים. ובכלל חתולים הם ציידים ואוהבים להסתבך להם, אם זה בקרבות או סתם להגיע למקומות מסובכים ולא תמיד נקיים. אם מדובר בדירה בבניין, יש חתולים שזה מספיק להם ולא ינסו בכלל לצאת. יש כאלה שרק יחפשו הזדמנות לברוח מהבית. אבל בנוגע לישיבה על חלונות ומרפסות, לא להיבהל, מדובר בחיה אקרובטית בטירוף והם עשויים לחשוב שאיזה מעקה בגובה הוא בדיוק נקודה למנוחת צהרים. לא להיבהל, אבל גם לא לאפשר גישה למקומות מסוכנים. עם כל הכבוד לזה שחתול תמיד נופל על הרגליים, מגובה מסוים, הן נשברות בקלות, כמו גם שאר החתול, אז חבל. לא תצליחו לשכנע אותם לא לרבוץ על המרפסת, או המעקה, ובדרך כלל הם גם יצאו מזה בשלום, אין מה לדאוג. אבל אל תאתגרו אותם עם כל מני קרשים בגובה, כי הם ינסו, הם כמו ילדים קטנים ותמיד יחפשו מסלולים חדשים בבית לקפוץ ולשחק בהם. אז רק קחו את זה בחשבון ולמשל, סגרו חלונות בגובה כשאתם יוצאים מהבית.

מה עוד?

יש עוד המון. בעזרת השם אכתוב את ההמשך בקרוב.

אבל בינתיים מקווה שעזרתי למי שהחליטו לאמץ חתלתול. אין לי ספק שהרווחתם חבר/ה לחיים ורמת האושר שלכם עומדת לזנק באופן כללי. שיהיה בהצלחה.

 

אציין שאת הכל פה כתבתי מניסיון אישי בגידול חתולים לאורך השנים. אבל אני לא ווטרינר ואני לא מומחה שלמד את הנושא באוניברסיטה, אלא במה שנקרא האוניברסיטה של החיים בלבד. כל ניסיון לטעון שבעקבות העצות שלי כאן נגרם לכם איזה שהוא נזק נדחות מראש, את כל מה שאמרתי כאן תבדקו עם מומחים. אני לא לוקח אחריות על כלום. אלו המלצות בלבד. (טוב, נראה לי שהעורך דין שלי כבר לא כועס אחרי שכתבתי את זה).